חיפוש
  • שירלי גרייפנר

4 דברים שכדאי לעשות בשביל לא למשוך מריבה

כן, זה קורה לכולנו. וזה סופר טבעי. כל הזוגות רבים. עם זאת, רובנו לא יודעים איך לריב. או יותר נכון, איך לא למשוך את המריבה ולדעת להתפייס. אצל לא מעט זוגות יש ריבים שיכולים להמשך ימים שלמים, ואפילו שבוע ויותר.





מדוע זה קורה? במרבית המקרים, כי לפחות אחד מבני הזוג, הוא הטיפוס המסתגר \ מתנתק \ מתרחק.

אצל זוגות רבים, כשהם מגיעים לריב או ויכוח, אחד מבני הזוג נוקט בגישה של הסתגרות בתוך עצמו. הוא מתרחק, ומחליט שהוא לא מדבר עם הצד השני. ההתנהגות הזו נפוצה יותר אצל גברים, אבל יש גם נשים שמתנהגות כך.


הטיפוס המסתגר לרב לא יודע איך להתמודד עם מה שהוא מרגיש. הוא לא מתורגל בלפרוק את התסכול שלו, הכעס, הפגיעות והעצב באופן אפקטיבי. לכן, ברגעים של כעס ועצבים, ולפעמים כשכבר הכל מתפוצץ, הוא נסגר, מתכנס לתוך עצמו, ועושה ברוגז.


פעמים רבות ברוגז ארוך מדי.


במקום לבוא ולדבר על מה שהוא מרגיש, להוציא ולשחרר, הוא משאיר את הכל בפנים, ומדחיק את הרגשות שלו. ואם זה לא מספיק, הוא מריץ בראש מחשבות שליליות ופרשנויות שרק מעצימות את אותם הרגשות שהוא משאיר בפנים.


יש מקרים שבהם תהליך ההתרחקות וההיסגרות נובע דווקא מחוסר רצון להיכנס לעימותים, לאור חוסר היכולת להתמודד עימם או שבגלל שהצד השני לא מאפשר לבן הזוג להתבטא.


התנהגות מענישה - ברוגז, שתיקות, נתק, היא סוג של אלימות פסיבית.


בהתנהגות זו, בן הזוג המעניש מסתובב בבית עם פרצוף כעוס, לא מדבר, מתעלם. באותו הזמן הצד השני מרגיש מתוסכל, חסר אונים ופעמים רבות אפילו חש אחריות למצב הזה. וגם אם הצד שחווה את ההתעלמות ינסה להתקרב או לפייס, התגובה תהיה המשך ההתעלמות או התפרצות של הכעס שהודחק.


ההתנהלות הזאת פוגעת בכל המעורבים בה - בזה שעושה את הברוגז, בבני הזוג שלהם - שמרגישים חוסר אונים, תסכול ותחושה של לבד, ובילדים שלהם - שהופכים לקורבנות של שתיקה, שסופגים את ההתנהלות והאווירה המתוחה והשלילית שיש בבית, ולומדים, מהסתכלות על ההורים, איך מנהלים ריב בצורה שגויה.

להתעלם, להעניש, לא לדבר, הם דפוסי התנהגות שמעידים על חולשה, חוסר שליטה עצמית, וחוסר יכולת להתמודד. הדרך הגרועה ביותר לסיים מריבה היא ברוגז.


למרות שזה לא תמיד ניראה כך, ריבים יכולים גם לבנות זוגיות ולא רק להרוס אותה. אם עושים זאת נכון, רגעי הריב יספקו לבני הזוג דרך טובה לפרוק ולבטא, ייצרו ערוץ פתוח לשיחה, ויאפשרו לבני הזוג לגדול יחד.

לכן חשוב לדעת, איך להפסיק את המריבה בזמן. אבל איך בעצם עושים את זה?


הנה 4 דברים שכדאי לעשות:


1. זה בסדר לקחת פסק זמן – קודם כל, זמן בסדר לכל אחד מבני הזוג לקחת פסק זמן קצר במקרה והוא מרגיש שהוא מוצף או טעון מדי. במידה שקשה לכם מאוד בעקבות המריבה, ואתם זקוקים לזמן הצטננות - אמרו זאת ישירות לבן הזוג. חשוב לתקשר את זה נכון כדי שהוא יבין שלא מדובר בעונש או נתק אלא בזמן רגיעה. קבעו לכם פרק זמן להירגע, למשל עד 3 שעות, שלאחריהן תחזרו לדבר על הדברים. בתום 3 השעות, האדם שיזם את זמן הרגיעה הוא זה שיבוא לצד השני ויזום את השיחה.

2. לא לוותר על שיחה – שכשנרגעים קצת, הכי קל פשוט לעבור הלאה ולהניח למריבה, אבל אל תתפתו לעשות זאת. חשוב מאוד לנהל את השיחה וללבן את הנושא בצורה בוגרת ומכבדת, כי מריבה שאין בסופה הבהרה של הדברים והתפייסות, משאירה משקעים לא טובים בקשר שיצופו שוב ושוב עד שלא יפתרו. חשוב שתנהלו את השיחה מתוך כוונה, מחשבה ורצון שיהיה לכם טוב ורצון שיהיה לצד השני טוב, כי זה הרי מה ששניכם בעצם רוצים.

3. לא לפחד להתנצל – להתנצל כשהאחר נפגע. התנצלות אמיתית היא הכרה בעוול שעשה כל אחד לצד השני, תוך לקיחת אחריות ורצון להביא את היחסים למקום טוב יותר. ההתנצלות לאו דווקא קשורה לאשמה, אלא לרצון שהצד השני יבין שלא התכוונת לפגוע בו, ואתה מצטער אם פגעת.

4. לא לתת לכעס שלנו לנהל אותנו – תזכרו שברגע שאנחנו מעלים את טון הדיבור, הפוקוס של השיחה מפסיק להיות על התוכן, זה גורם לצד השני להיות עסוק בלהתגונן, ומרחיק אותנו מאוד מלהגיע לפתרון.

תזכרו, הריבים הם חלק בלתי נפרד מהזוגיות. ככל שנדע להתמודד איתם נכון, לא למשוך אותם, ולדבר על הדברים, אז הזוגיות שלנו תהיה חזקה יותר, מלאה יותר ומאושרת יותר.

0 צפיות

כל הזכויות שמורות. שירלי גרייפנר - ייעוץ זוגי ואישי.